מטרת מסמך זה הינה לנתח את המגמות הענפיות עמן מתמודדות חברות התעשייה הביטחונית הישראליות. חברות אלו פועלות בסביבה עסקית גלובאלית וחשופות במידה גבוהה לתקציבי הביטחון בעולם. אנו סבורים כי המגמות הגלובאליות מציבות בפני החברות הישראליות אתגרים לא מבוטלים, בהם התמתנות בצמיחת התקציבים, בד בבד עם הגברת התחרות. הגידול בהוצאות הביטחוניות בעולם בעשור האחרון, שהובל על ידי תקציב הביטחון האמריקאי, תרם לצמיחה בפעילות העסקית של החברות בענף הביטחון ובכללן חברות ישראליות. מגמה זו צפויה להתמתן בעשור הנוכחי עם התגברות הלחצים לצמצום תקציבי הביטחון בעולם. 

להערכתנו, מידת ההצלחה של החברות הישראליות להתמודד עם מגמות אלו טמונה בשמירה על יתרון טכנולוגי מעולה, פיזור גלובאלי וגמישות תפעולית וניהולית גבוהות מהמתחרות הגדולות. 

המגמות העיקריות שזוהו ויש בהן להשפיע על החברות הישראליות בענף נסקרות בדוח זה, ולהלן תמציתן:

דירוג חברות התעשייה הצבאית בישראל נתמך בהיותן חברות גדולות ומבוזרות יחסית למשק המקומי, בהישענותן על צבר הזמנות גבוה, מרכיב מו"פ גבוה הנועד לשמר את יתרונן התחרותי, בנגישותן לשדה הניסויים של צה"ל, ולבסוף, בחשיבותן האסטרטגית עבור מדינת ישראל. הסיכונים שעמן מתמודדות חברות אלו כוללים: מעמדן כקבלני משנה בחלק גדול מהפעילות, המאופיין בגמישות מחיר נמוכה יותר, מבנה הוצאות קשיח יחסית המכביד במחזורי עסקים שליליים, אתגרים בניהול פעילות גלובאלית מבוזרת וחשיפה מטבעית מול השקל. רמת המינוף של החברות הביטחוניות בישראל הינה נמוכה יחסית. מצב זה הינו במידה גבוהה בזכות הרוח הגבית של צמיחת הפעילות שהובילה לגידול במקדמות מלקוחות (משרד הביטחון וחו"ל) ולחיזוק התזרים מפעילות שוטפת.

צמיחה מתונה בהוצאות הביטחון העולמיות בשנת 2010 אשר צפויה לאפיין גם את השנה הנוכחית. בטווח של שנתיים-שלוש אתגר הצמיחה של הוצאות הביטחון הופך משמעותי יותר בכלכלות ארה"ב ואירופה 

ההוצאה הביטחונית בעולם בשנת 2010 מוערכת בכ- 1.6 טריליון דולר, גידול ריאלי של 1.3% משנת 2009. שיעור זה מהווה את הגידול השנתי הנמוך ביותר מאז ההתפרצות בהוצאות הביטחוניות הגלובליות אשר החלה בשנת 2001, עם אירוע הטרור במגדלי התאומים. בין השנים 2001-2009 הצמיחה השנתית הריאלית של הוצאות הביטחון העולמית עמדה על 5.1%, כאשר בשנת 2009 עמד הגידול על 6.4%. ארה"ב אחראית על כ-43% מסך ההוצאה הביטחונית בעולם בשנת 2010 ואחריה בפער ניכר נמצאות סין (7.3%), בריטניה (3.7%), צרפת (3.6%), רוסיה (3.6%) ויפן (3.4%). 

בצל השפעת המשבר הכלכלי והלחץ שגובר על הממשלה להדק את התקציבים, ההוצאה הביטחונית של ארה"ב צמחה בשנת 2010 בשיעור ריאלי של כ-2.8% בלבד, נמוך משמעותית מהממוצע הרב שנתי בין 2001-2009 שעמד על כ-7.4%. יחד עם זאת, ההוצאות הביטחוניות ממשיכות לקבל התייחסות מיוחדת מהממשל האמריקאי. תוכנית התקציב לשנים 2011-2012 מצביעה על גידול ריאלי מתון בתקציב הבסיסי ואילו התקציב הפעולות המיוחד (OverseasContingencyOperations – OCO) ייגזר מהתפתחויות הביטחוניות השוטפות, ובעיקר ההתפתחות בעימותים בעיראק ובאפגניסטן.

 

 

מקור: DoD  

תקציבי הביטחון של מדינות מערב אירופה - בעיקר בריטניה, צרפת וגרמניה, הושפעו בצורה חזקה יותר מהמשבר הפיננסי, עם קיטון בהוצאות בשיעור של 5%-8% בשנים הקרובות. לעומתן, מדינות קטנות במרכז ומזרח אירופה ביצעו קיזוזים רחבים בהוצאות הביטחון בשנת 2010 בשיעור של מעל 10%. 

דרום אמריקה, הינו האזור בו נרשמה הצמיחה הגבוה ביותר בהשוואה לשנת 2009. גידול זה הינו תוצאה של התחזקות הכלכלה בברזיל, איומים על ביטחון הפנים בקולומביה ופרו וגידול בהוצאות השכר בצבא ארגנטינה. במזרח התיכון ובאפריקה נרשמה צמיחה בשנת 2010 לעומת שנת 2009. בין המדינות אשר ההוצאות הביטחוניות בהן גדלו באופן דרסטי ביותר באזורים האלו, ניתן למנות את ערב הסעודית, עיראק, לבנון אנגולה, אלג'יריה מרוקו ונגריה. 

הודו, אשר מהווה כר תחרות משמעותי עבור חברות מכל רחבי העולם, הינה יעד ייצוא עיקרי עבור התעשייה הישראלית. התקציב הביטחוני של הודו צמח בשיעורים דו ספרתיים גבוהים בשנים האחרונות והוא צפוי להציג צמיחה משמעותית גם בשנים 2011-2012. 

בישראל הוצאות הביטחון, אשר הסתכמו בשנת 2010 בכ- 54 מיליארד ₪ (כ- 15 מיליארד דולר), כ- 1% בלבד מהוצאות הביטחון העולמיות, צמחו משנת 2006 בעקבות מלחמת לבנון השנייה וצפויים לצמוח גם בשנים הבאות, במיוחד לאור האירועים האחרונים במזרח התיכון.

 

   

מקור: תקציב משרד הביטחון

שתי התפתחויות בולטות צפויות להמשיך ולנתב את ההתפתחויות בתעשייה הביטחונית העולמית: ראשית, בשונה מההסתכלות המסורתית לפיה הצבא תוכנן להלחם במלחמות קונבנציונליות, כנגד צבא של מדינת אויב, כיום, דגש רב מוסט לכיוון לוחמה בארגוני טרור ובמספר זירות בעת ובעונה אחת. שנית, המשבר הכלכלי העולמי והלחץ לצמצום תקציבי הביטחון שבא בעקבותיו, בעיקר בארה"ב ובאירופה, הביאו לדגש חד יותר על הפיקוח התקציבי ויעילות התקציב.

התפתחויות אלו צפויות להוביל לצמצום ההשקעה בפלטפורמות צבאיות גדולות, שתהליך פיתוחן ארוך וצורך תקציבים ענקיים, ולהגדלת הביקושים למערכות זריזות ועתירות טכנולוגיה, כלים בלתי מאוישים, מערכות הגנה על החייל הבודד ומערכות אלקטרוניות מתקדמות. בנוסף, יושם דגש על יעילות הפרויקטים, תוך מעבר מפרויקטים גדולים לתתי פרויקטים קצרים יותר, מעבר לפרויקטים במחיר קבוע מראש ודגש על הצמדות לתקציבים המקוריים. משמעות הדבר הינה העברת יותר סיכון מהמזמין אל הקבלנים והספקים השונים. כתוצאה מכך, תתכן האצה במגמת המיזוגים והרכישות, בקרב תאגידים עולמיים, למטרת קיצור זמן ההגעה לטכנולוגיות חדשות ובנוסף להגדלת שורת ההכנסות. 

התעשייה הביטחונית בעולם, המובלת על ידי תאגידי ענק אמריקאיים ואירופיים, הינה בעיקר תעשייה של צריכה פנימית, שרוב תוצרתה מיועדת לשוק המקומי. מאפיין זה ניכר בעיקר בתאגידים אמריקאים אשר משמשים כקבלנים הראשיים בפרויקטים ביטחוניים של ממשלות ארה"ב. היקף הייצוא של מרבית תאגידי הענק (דוגמתLockheed Martin, Boeing,  Northrop Grumman, General Dynamics, Raytheon, L-3 Communications) הינו נמוך, ואינו עולה על 15%. תאגידי מערב אירופה, (דוגמת BAE, EDAS, Finmeccanica, Thales) מוטים יותר לייצוא, ופעילותם הינה גלובלית. צמיחה בטווח הזמן קצר-בינוני לתעשייה האמריקאית, יכולה להגיע מכיוון של שינוי הרגולציה של משרד הביטחון האמריקאי (DoD), אשר יאפשר לחברות בענף לייצא במידה רחבה יותר, לבנות בריתה של ארה"ב. במידה והדבר יתרחש, החברות הישראליות עלולות להתמודד עם תחרות גדולה יותר בשוק העולמי.

בישראל, בשונה מהעולם, התעשייה הביטחונית הינה מוטת ייצוא, המהווה כ-65% מהכנסות הענף. את התעשייה בישראל מובילות ארבע חברות עיקריות - אלביט מערכות, רפאל, תעשיה אווירית ותעשיה הצבאית. לפי הערכות מידרוג, הייצוא הביטחוני מתפלג כדלקמן: כ-25% לצפון אמריקה, כ-20% לאירופה וכ-55% לאזורים אחרים, ובעיקר מרכז אסיה, הודו ודרום אמריקה. להערכתנו, חלקו של הייצוא בתרומה לרווח של החברות הישראליות הינו גבוה אף יותר מחלקו בהכנסות, וזאת נוכח הרווחיות הנמוכה יחסית המאפיינת את הפרויקטים מול משרד הביטחון, המהווים בחלקם פרויקטים אסטרטגיים.

 

         

מקור: דוחות כספיים לשנת 2010. נתוני תע"ש נלקחו ממידע פומבי.

 

הייצוא של התעשייה הביטחונית הישראלית צמח בשיעור גבוה ומתמשך בעשור האחרון, הסיבות לכך הינן גידול מתמשך בתקציבי הביטחון העולמיים, בעיקר ארה"ב, והשתלבות התעשייה הישראלית בענף העולמי. חלק נכבד מהפעילות הענפה בחו"ל מתבצע באמצעות חברות מקומיות, שנרכשו או הוקמו. בארה"ב ובאירופה, החברות הישראליות פועלות כקבלני משנה של תאגידי הענק המקומיים או באמצעות הקמה של שותפויות לפרויקטים או מוצרים ייעודים.

 חתימת חוזי ייצוא ביטחוני מישראל (מיליארדי דולר)

 

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.  

מאפיין נוסף שמבדיל את התעשייה הישראלית בהשוואה לארצות המערב, הינו שיעור הבעלות הממשלתית. בעוד שבארה"ב החברות הגדולות בענף התעשייה הינן חברות בורסאיות בבעלות הציבור, בישראל המצב מנוגד, 3 מתוך 4 החברות הגדולות נמצאות בבעלות מלאה של המדינה. 

מידרוג מתבססת על המתודולוגיה של Moody's לענף התעופה והביטחון(2). מתודולוגיה זו מספקת כלי השוואתי לסיכוני המפתח האיכותיים והכמותיים, על מנת לנתח את פרופיל החוב של החברות בענף. הסיכונים אשר נבחנים במסגרת הדירוג של החברות הישראליות: 

תלות בתקציבים ממשלתיים - ההתפתחות הרב שנתית של תקציב הביטחון האמריקאי מצביעה על מחזוריות גבוהה בהוצאה הביטחונית, אם כי משך כל מחזור הינו ארוך יחסית בשל אופי הענף; תלות בקבלנים ראשיים - מרבית החברות הביטחוניות משמשות כקבלניות משנה, במעגל השני והשלישי של הספקים. מצב זה יוצר חשיפה לחוזק תחרותי של הלקוחות ולריכוזיות לקוחות ומפחית את גמישות המחיר של החברות; פרויקטים גדולים ומתמשכים, חלקם הגדול במחיר קבוע מראש, יוצרים חשיפה לשינוי בלתי צפוי ברווחיות; מרכיב גבוה של הוצאות שכר ותקורות קבועות, לרבות מרכיב מו"פ, מכבידים על הרווחיות בעיתות של ירידה בפעילות ומצמצמים את הגמישות הפיננסית; מיזוגים ורכישות - הענף עתיר פעילות מיזוגים ורכישות כאמצעי צמיחה ורכישת טכנולוגיות מאפיין זה מגדיל את החשיפה ל-event risk. 

בגורמים ממתני סיכון, ניתן למנות: צבר הזמנות המקנה ראות טובה לטווח הבינוני; פעילות מבוזרת ומגוונת על פני מאות פרויקטים שונים, מוצרים ושווקים גיאוגרפיים; סיכוני אשראי נמוכים לרבות מקדמות מלקוחות שתורמות לנזילות; יכולות טכנולוגיות המהוות נכס משמעותי; גידול במספר האיומים על ביטחון, דוגמת אי-יציבות והפיכות של משטרים במזרח התיכון תומכים בהמשך הדרישה להוצאות ביטחוניות מהותיות של ממשלות בעולם; חסמי כניסה גבוהים – יכולות טכנולוגיות, הון אנושי, ניסיון עסקי ורגולציה גבוהה מכבידים על חסמי הכניסה ויוצרים יתרון למתחרים ותיקים; חשיבות אסטרטגית עבור מדינת ישראל, הנובעת מהידע והיכולות הטכנולוגיות הגלומות בפעילות.

נתונים כספיים

מניתוח התוצאות הפיננסיות של שלוש החברות הגדולות בישראל (לא כולל את תע"ש שנתוניה הכספיים אינם זמינים) לשנים 2010 ו- 2009, עלו הנקודות הבאות:

 

 

 

 [1] האומדן אינו כולל את מרכיב הצבר האזרחי בפעילותה של התעשייה האווירית.

 [2] Global Aerospace and Defense, June 2010