במהלך חודש אוקטובר 2014 הודיעה (1)ISDA כי 18 בנקים גלובאליים הסכימו לחתום על פרוטוקול "הישארות" (Stay Protocol) חדש של ISDA. פרוטוקול ההישארות החדש מציע הוספת תנאי הישארות זמנית בחוזה נגזרים בין צדדים נגדיים גדולים. כלומר, התחייבות לא לממש את הזכות "לחסל"

שינוי זה הוא חלק ממסגרת רחבה יותר, שפותחה ע"י רגולטורים של בנקים גלובאליים, שמטרתה להקטין את הסיכון המערכתי בגין נפילת בנק גדול, תוך צמצום הצורך בתמיכה ממשלתית והקטנת הנטל על משלם המיסים. הסכמת הבנקים לפרוטוקול החדש עוזרת לבסס פתרון מסודר חוצה גבולות לטיפול בבנקים גדולים בעלי חשיבות מערכתית, שהשפעתה צפויה לתרום לפוטנציאל שיקום (Recovery) גבוה יותר של בנק כושל, מאשר בהליך של פשיטת רגל עבור כל בעלי החוב. 

היסטורית, זכויות סיום חוזה היו חלק מהחוזיים הדו צדדיים של  ISDA עבור נגזרי OTC ואפשרו לאחד הצדדים לצאת מחוזה כאשר הצד הנגדי חווה אירוע כשל ונמצא בהליך פשיטת רגל, או תהליך חילוץ מסוג כלשהו. מימוש הזכות לסיים חוזה נגזרים עם בנק כושל הנמצא תחת תכנית חילוץ רגולטורית (בעיקר כאשר מספר צדדים נגדיים מרכזיים מממשים את הזכות במקביל), עלול לפגוע במאמצי הרגולטור לחילוץ מסודר של הבנק ולשימור שווים של נכסי הבנק. במידה והרגולטור יכול להעביר את החוזים לגוף בריא, כדוגמת בנק מגשר, פוטנציאל השיקום עבור בעלי החוב צפוי להיות גבוה יותר לאורך זמן. 

הליך פשיטת הרגל של ליהמן ברדרס, אחד הדילרים הגדולים בעולם, במהלך המשבר הפיננסי יצר מהומה בשווקים לאחר הפעלת זכות סיום החוזים, תוך התרה של סכומים עצומים של עסקאות נגזרים. בתגובה ממשלות הזרימו נזילות עצומה למספר גופים פיננסים גדולים, בכדי למנוע אפקט דומינו של חדלות פירעון והדבקה נוספת של המערכת הפיננסית העולמית. 

יש לציין, כי למרות שרגולטורים בארה"ב ואירופה אימצו מנגנוני השהייה מנדטורית של זכויות "חיסול" נגזרים בהתאם לרגולציה, שהתהוותה לאחר תחילת המשבר (Dodd Frank Act & The EU Bank Recovery And Resolution Directive), הרגולציות המקומיות לא תופסות בהכרח את כל הבנקים הגלובאליים. פרוטוקול זה מכפיף את כל עסקאות הנגזרים תחת הסכמי ISDA למנגנון הישארות מנדטורי ללא קשר לרגולציה המקומית ובכך מקדם מסגרת עבודה חוצה גבולות לטיפול בבנקים כושלים. 18 הבנקים החתומים על ההסכם יאמצו את הפרוטוקול החדש החל מהראשון בינואר 2015. 

למרות האמור לעיל, עסקאות נגזרים בין דילרים מרכזיים מהוות רק כ- 12% מסך הערך הנקוב ברוטו (ללא קיזוז) בשוק נגזרי הריבית (המהווה החלק הארי בסך עסקאות הנגזרים: כ- 80% מסך שוק הנגזרים). חלק משמעותי מהשוק נובע מעסקאות בין דילרים למנהלי נכסים ותאגידים לא פיננסים (כ- 27%). נגזרים אלה לא כפופים לפרוטוקול ISDA ועלולים לפגום בתוכניות טיפול עתידיות בבנקים כושלים, אולם יכול שיטופלו במסגרת רגולציה עתידית.  

 

 [1]  TheInternational Swaps and Derivatives Association

 [2] The Financial Stability Board