מחברים:

אביגיל קוניקוב - ראש צוות בכירה

avigail.k@midroog.co.il

אנשי קשר:

רו"ח מירב בן כנען הלר, סמנכ"ל  -  ראש תחום מימון מובנה ופרויקטים

meravb@midroog.co.il

 

 

ניהול סיכוני ההון כנגד סיכון האשראי במערכת, במסגרת דרישות ההון של באזל 2 והיערכות לבאזל 3 דורשות מהמערכת הבנקאית אפשרות לבצע שינויים בתיק האשראי, לעתים על ידי מכירת סיכון וזאת באופן דינאמי ויעיל.

 מגבלת לווה בודד וריכוזיות הלוואות גדולות ביחס להון העצמי

במהלך שנת 2011 החמיר הפיקוח על בנקים את המגבלות החלות על החבות של לווה וקבוצת לווים. החשיפה המירבית של כל תאגיד לקבוצת לווים נקבעה ל-25% מבסיס ההון (לעומת 30%), וסך כל החשיפה ללווים ולקבוצות לווים, שחבותם מעל 10% מבסיס הונו של התאגיד הוגבלה ל-120% מבסיס ההון, לרבות חשיפה לתאגידים בנקאיים. להלן טבלאות המציגות את שיעור האשראי שניתן ללווים שיתרת החוב בגינם גבוהה מ-40 מליון ₪ וכן משקל האשראי שניתן ללווים שיתרת החוב שלהם גבוהה מ-5% מההון העצמי של הבנק:

 

מקור: בנק ישראל.

מהטבלאות עולה כי שיעור האשראי שניתן ללווים שיתרת החוב בגינם גבוהה מ-40 מליון ₪, עמד בשנת 2011 על כ-40% בחמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות. שיעור הלוואות הגדולות מ-40 מליון ₪ ירד בכל הבנקים מאז 2006, למעט בבנק לאומי, בו שיעור זה לא רשם ירידה. עוד יצויין כי בנק מזרחי טפחות מציג ריכוזיות נמוכה יחסית למערכת בהלוואות גדולות, לפי מדד זה, בדומה לעבר. משקל האשראי בהלוואות גדולות מ-40 מליון ₪ הינו כ-24.6% במזרחי טפחות. כמו כן, חוב החייבים המהווה למעלה מ-5% מההון העצמי של הבנק נע בין כ-60% לכ-70% מסך האשראי בבנקים השונים בשנת 2011. כאשר מזרחי טפחות מציג פיזור גבוה יותר בהיבט זה ובנק דיסקונט והבינלאומי מציגים פיזור נמוך יחסית.

חשיפת האשראי הענפית העיקרית של המערכת הבנקאית במגזר העסקי לסוף שנת 2011, הינה לענף הנדל"ן והבינוי, המהווה כ-16.6% מהיקף מיתרת סיכון האשראי הכולל לציבור, לרבות השקעות הבנקים באג"ח שהונפקו על ידי חברות ציבוריות, נכסים אחרים בגין מכשירים נגזרים וסיכון האשראי במכשירים פיננסים חוץ מאזניים.

להלן פירוט יתרת סיכון האשראי הכולל לציבור לסוף שנת 2011:

 

מקור: בנק ישראל, נתוני חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות. יתרת סיכון האשראי הכולל לציבור כולל את גם השקעות הבנקים באג"ח שהונפקו על ידי חברות ציבוריות, נכסים אחרים בגין מכשירים נגזרים ואת סיכון האשראי במכשירים פיננסיים חוץ מאזניים כפי שחושב לצורך מגבלות החבות של לווה.

חשיפת האשראי לענף הנדל"ן והבינוי הינה הגבוהה ביותר מבין הענפים הנוספים וזאת בדומה לנתוני העבר. יחד עם ענף ההלוואות למגורים החשיפה לענף הנדל"ן עומדת על כ-35%.

יצויין כי המפקח על הבנקים מגביל חשיפה לענף הנדל"ן במגזר העסקי כך שכל חריגה תחייב את הבנק בהפרשה לחובות מסופקים וכן מטיל מגבלות רגולטוריות על ענף המשכנתאות למגורים (ראה דוח מיוחד בנושא שוק משני למשכנתאות למגורים).

בדצמבר 2010 פורסמו המלצות באזל 3 ובמרץ 2012 פרסם המפקח על הבנקים את דרישות ההון החדשות. בהתאם לדרישות ההון החדשות על הבנקים לעמוד ביחס ליבה מזערי של 9% עד לינואר 2015 וזאת בהשוואה ל-7.5% עד כה. כמו כן, בנקים המהווים למעלה מ-20% מסך נכסי המערכת הבנקאית (לאומי והפועלים) יידרשו להגדיל את יחס הון הליבה המזערי ל-10% עד ינואר 2017. 

בדוח מיוחד זה מובא תיאור מבנה העסקאות בנגזרי אשראי, עיקרי הרגולציה להכרה בנגזרי אשראי לצורך הקלת דרישות ההון וכן מתודולוגיה לדירוג עסקאות אלו. 

(Credit default Swap (CDS

חוזה CDS הינו התקשרות בין שני צדדים, רוכש ההגנה ומוכר ההגנה לטווח זמן מוגדר וביחס לסיכון אשראי של צד שלישי (להלן: "היישות לייחוס"). במסגרת החוזה, רוכש ההגנה משלם תשלומי ריבית (פרמיה) שוטפים. במידה ומתממש אירוע אשראי, בהתאם להגדרתו במסמכי החוזה, מוכר ההגנה ישלם לרוכש ההגנה את מלוא סכום הערך הנקוב של החוזה בניכוי שיעור השיקום של הצד השלישי. אופן חישוב שיעור השיקום ייקבע בחוזה מראש. במידה ולא יתממש אירוע אשראי, חוזה ה-CDS יפקע בתום תקופת החוזה. יצויין כי במכלול הסיכונים בחוזה CDS יש לקחת בחשבון גם את סיכוני האשראי של הצדדים לחוזה, בעיקר של מוכר ההגנה, שיעמוד בהתחייבותו לתשלום בקרות כשל ורוכש ההגנה יעמוד בתשלומי הפרמיה (במידה ולא עומד בהם מוכר ההגנה רשאי לסיים ההתקשרות). להלן תרשים סכמטי של חוזה CDS:

 

ההתקשרות מתבצעת בעסקאות (over the counter (OTC ולרב באמצעות הסכם סטנדרטי של (ISDA(1, שמהווים סטנדרטיזציה של תנאי חוזה ה-CDS ומגדירים, בין היתר את הגדרת אירועי האשראי, אופן חישוב שיעורי השיקום וכו'.

חשיפה ל-CDS אפשרית גם לקבוצת משקיעים אשר מתקשרת במכירת הגנה באמצעות חוזה/י CDS דרך חברה ייעודית – special purpose company שהוקמה למטרה זו (עסקה כזו ניקראת repack). עסקאות repack בארה"ב מבוצעות לרוב באמצעות הנפקת זכויות בעלות בחברה הייעודית למחזיקים וזאת בניגוד לעסקאות באירופה ואסיה בהן החברה הייעודית מנפיקה התחייבויות למשקיעים. כמו כן, החברה הייעודית יכולה להנפיק רצועות שונות של זכויות (בעלות או חוב בהתאם למדינה) בחברה הייעודית.

CLN הינה הנפקת התחייבות המגובה בסיכון האשראי של צד/דים שלישי/ים. השקעה במכשיר CLN, הינה השקעה במימון מלא (fully funded), קרי המשקיע רוכש את ה-CLN מהמנפיק בתמורה להתחייבות המנפיק לשלם למשקיע את סכום השקעתו בתוספת ריבית ובניכוי הפסדי אשראי של הצד השלישי במידה והתממשו. יצויין כי המשקיע חשוף במלוא סכום ההשקעה גם לסיכון האשראי של מנפיק ה-CLN וזאת בנוסף, לסיכון האשראי של הצד/דים השלישי/ים. עוד יצויין כי הנפקת CLN יכול שתתבצע על ידי מנפיק כגון בנק או מוסד פיננסי אחר או באמצעות חברה ייעודית שהוקמה למטרה זו (מבנה repack שצוין לעיל) ומבודדת במידה מסוימת מסיכוני אשראי נלווים. כמו כן, הבטוחות למשקיעים ואופן רישומן יכול להשתנות מעסקה לעסקה. 

להלן תרשים סכמטי של מכשיר CLN:

 

במידה והנפקת מכשיר ה-CLN תבוצע באמצעות חברה ייעודית (עסקת repack), תמורת ההנפקה תושקע בדר"כ בני"ע או פיקדון בסיכון אשראי נמוך יחסית ("הבטוחה") והחברה הייעודית תתקשר בחוזה/י CDS ביחס לסיכון האשראי של צד ג' וכן יועמדו לטובת המשקיעים בטוחות (כגון: זכויות בבטוחה, זכויות בחוזה/י  CDS וכו'). בנוסף, ייתכנו במסמכי ההנפקה התניות שונות ביחס להחלפת הצד לחוזה/י ה-CDS. להלן תרשים  סכמטי של הנפקת CLN מסוג repack:

 

בהתאם להוראות המפקח על הבנקים, הבנקים הישראליים רשאים לבצע השקעות בנגזרי אשראי הן כצד הערב והן כצד המוטב. בהתאם להוראות ניהול בנקאי תקין של המפקח על הבנקים מוגדרות הדרישות התפעוליות לנגזרי אשראי, ספקי ההגנה הכשירים, משקלי הסיכון ועוד.  הדרישות התפעוליות כוללות, בין היתר את הדגשים הבאים:

הצורך להעביר סיכון אשראי באמצעות התקשרות בחוזי CDS או באמצעות הנפקת CLN מתגבר לאור צרכי ניהול ההון ומאפשר לבנק להפחית את סיכון האשראי הנגזר מלווה מסוים, ויחד עם זאת להמשיך ולנהל את תיק הלקוח, לרבות בהיבט התפעולי בהלוואה.

רק עסקאות CDS יהיו כשירות להכרה ובתנאים מסוימים, עסקאות Total Return Swap. CLN שמומן במזומנים והונפק על ידי התאגיד הבנקאי כנגד חשיפות בתיק הבנקאי, הממלא את הקריטריונים של נגזרי אשראי, יטופל כעסקה המובטחת על ידי מזומנים. לצרכי הקלת הון יוכרו אך ורק עסקאות בנגזרי אשראי המבוססות על הסכמים מקובלים בשוק כגון ה- ISDA Master Agreement.

הוראות ניהול בנקאי תקין קובעות כי התנאים שחייבים להתמלא על מנת שחוזה נגזר אשראי יוכר לצורכי הקלה בהון, כוללים בין היתר:

- כשלון לשלם (failure to pay) את סכומי החוב המגיעים לפי תנאי ההתחייבות הבסיסית(2) התקפים בזמן אי תשלום כזה (עם תקופת גרייס הקרובה לתקופת הגרייס התחייבות הבסיסית)

- פשיטת רגל (bankruptcy), חדלות פירעון (insolvency) או יכולת של החייב לשלם את חובותיו, או כישלונו או הודעתו בכתב בדבר אי יכולת כללית לשלם את חובותיו במועדם ואירועים דומים לכך

- ארגון מחדש (restructuring)(3) של ההתחייבות הבסיסית הכרוך במחיקה או דחייה של קרן, ריבית או עמלות, המביא לידי אירוע של הפסד אשראי (דהיינו, מחיקת חוב, הפרשה ספציפית או חיוב דומה לחשבון רווח והפסד).

להלן היקף עסקאות האשראי ב-5 הבנקים הגדולים לסוף שנת 2011. מהתרשים עולה כי בנק לאומי ובנק דיסקונט לא החזיקו בנגזרי אשראי במועד זה. כמו כן, נכון לסוף שנת 2011, הבנק הבינלאומי לא התקשר בנגזרי אשראי בהם הוא הצד שרוכש הגנה, ורק בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות התקשרו בנגזרי אשראי בהם הבנק הינו הצד המוטב (קרי: רוכש ההגנה) וזאת בהיקף של 30 ו-28 מיליוני ₪, בהתאמה.

 

 

שיקולי הדירוג הנלקחים בחשבון בקביעת דירוג עסקאות מגובות CDS ו-CLN כוללים את ניתוח המבנה המשפטי של העסקה ואת ניתוח ההפסד הצפוי (expected loss). 

במידה ומדובר בעסקה באמצעות חברה ייעודית אזי הבידוד שלה מפני חדלות פירעון כך שקיומה לא יוסיף סיכון לעסקה, הגדרת תנאי אירוע פירעון מוקדם של החברה הייעודית, מנגנון נאמנות לרבות קביעת הפרה מהותית לפי שיקול דעת הנאמן, זהות הגוף הקובע האם אירע מקרה כשל ביישות לייחוס, עילות לסיום מוקדם של ה-CDS, תפקיד קונה ההגנה בעסקה, השקעה הבטוחה, פערי עיתוי וכן היבטי מיסוי והיבט כיסוי ההוצאות.

ההסתברות לכשל: לכל תרחיש כשל מיוחסת הסתברות כאשר התרחישים האפשריים לכשל אשראי הינם: 

- כשל של היישות לייחוס (הצד השלישי ביחס אליו בוצע ה-CDS)

- במכשיר CLN - כשל של מנפיק ה-CLN

- תרחיש כשל של שניהם

לכל תרחיש מחושבת ההסתברות לכשל וכן ההפסד הרלוונטי לתרחיש וזאת על מנת לחשב את ההפסד הצפוי כאשר הוא משוקלל בהסתברויות לכשל. יצויין כי בהתאם למבנה המשפטי של מכשירים מסוג זה, כשל של היישות לייחוס או של הצד לעסקת ה-CDS יביא, בדרך כלל, לפדיון מוקדם במכשיר ועל כן ההסתברות המשותפת הרלוונטית לתרחיש כזה הינה שהכשל יקרה בו זמנית, הסתברות נמוכה על פי רב. 

הפסד בקרות כשל: שיעור השיקום בכל תרחיש, בקרות כשל של היישות לייחוס, יכומת בהתאם לרמת הבכירות של החוב ובטחונות, אם ישנם. בקרות כשל של הצד לחוזה ה-CDS, יבוצעו תשלומים לסיום ההסכם בהתאם לערכו בשוק (מהחברה הייעודית או לחברה הייעודית). בדרך כלל, בקרות כשל, התשלומים לצד להסכם ה-CDS, אם נדרשים, הינם נחותים לתשלומים למשקיעים. 

 

 CDO (Collateralized Debt Obligation) – דוח מתודולוגי, דצמבר 2008.