דלג לתוכן האתר

תעשיית המזון בישראל- דוח מיוחד

תעשיית המזון בישראל- דוח מיוחד

ענף המזון מאופיין בסיכון עסקי נמוך מהממוצע עד ממוצע, ונתמך ברווחים ברי קיימא ככלל, נהנות חברות המזון בארץ ובעולם מדירוגים גבוהים בהשוואה לחברות בתעשיות אחרות, זאת לאור היציבות ברווחים ובתזרימי מזומנים הניתנים לחיזוי של חברות אלה.

מחברים:

לינה קנטרוביץ, אנליסטית
linak@nidroog.co.il

סיגל יששכר, ראש צוות בכירה
i.sigal@midroog.co.il

אנשי קשר:
אביטל בר-דיין, סמנכ"ל בכירה - 
ראש תחום תאגידים ומוסדות פיננסיים
bardayan@midroog.co.il


הסביבה הדירוגית
ענף המזון מאופיין בסיכון עסקי נמוך מהממוצע עד ממוצע, ונתמך ברווחים ברי
קיימא

ככלל, נהנות חברות המזון בארץ ובעולם מדירוגים גבוהים בהשוואה לחברות בתעשיות אחרות, זאת לאור היציבות ברווחים ובתזרימי מזומנים הניתנים לחיזוי של חברות אלה. יחד עם זאת, קיימת אבחנה בין מעבדי מזון טבעי (Natural Food Processors) הקרובים יותר למעלה הזרם ומושפעים מתנודתיות מחירי הסחורות בעולם, לבין יצרני מזון ארוז (Packaged Food Companies)
הקרובים לצרכן הסופי ומאופיינים ביציבות רווחים גבוהה יותר.

הסיכונים העסקיים של תעשיית המזון כוללים: חשיפה לתנודתיות מחירי חומרי גלם המושפעים משורה ארוכה של גורמים אקסוגניים ; רגישות גבוהה יחסית למחירי המכירה; חשיפה לפגיעה במוניטין על רקע איכות מזון ירודה; מגבלות סחר בינלאומיות והגנות מקומיות בפני ייבוא; דומיננטיות של חברות המזון
הבינלאומיות בעולם המפותח והמתפתח; רמת השקעה גבוהה במיצוב, מיתוג וחדשנות; עתירות
הון - לעיתים מלווה הפעילות בצורכי השקעה גבוהים בתחום הייצור והלוגיסטיקה.

החוזקות של התעשייה כוללות כאמור רמת ביקושים קשיחה יחסית, בהיות המזון מרכיב קבוע יחסית בהרכב ההוצאה למשק בית עם חסינות בפני מיתון ויכולת חיזוי טובה של הרווחים. עם זאת יש לזכור כי ככול שהתעשייה פונה למוצרים פחות בסיסיים (יבולים יקרים או מוצרי תענוג למיניהם) השפעת המיתון על הביקושים גוברת.


* מקור : הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

ענף המזון הינו אחד הענפים הדפנסיביים בתעשייה ולכן פגיעתו מהמשבר הכלכלי הייתה
מצומצמת יחסית


הפגיעה בשווקים הפיננסים והעמקת המשבר הכלכלי בשנה החולפת גם לתחומים אחרים ברחבי העולם הביאו לגלי פיטורין שגרמו למשבר ריאלי במשק. הגידול במספר המפוטרים והשחיקה בשכר הביאו לירידה בצריכה הפרטית ולשינוי בדפוסי הצריכה של הציבור. הקיצוץ בהוצאות בא לידי ביטוי בכל תחומי החיים. המחקרים מראים שכ-54% מהאוכלוסייה צמצמו בהוצאה ממוצעת על מזון בעקבות המשבר הכלכלי. השינוי הורגש גם בדפוסי הצריכה כאשר ניכרת מגמה ברורה של מעבר ממוצרים יקרים למוצרים בסיסיים. הביטוי לכך ניכר בפער בשיעור צמיחת ההכנסות מחנויות זהות בחציון הראשון של שנת 2009, בין רשת רמי לוי,  הממוצבת בטווח המחירים הנמוך (שיעור צמיחה חיובי של כ-6.8% במחצית הראשונה של השנה לעומת המחצית המקבילה) לבין רשת שופרסל (שיעור צמיחה שלילי של כ-0.4%) ורשת מגה (שיעור צמיחה שלילי של כ-6.8%) 
 
על פי נתוני סטורנקסט שפורסמו בתקשורת, המכירות תחום המזון המבורקד רשמו ירידה ריאלית של 1.1% לעומת המחצית המקבילה, זאת כאשר המכירות של מוצרי צריכה אחרים בתחום טיפוח הבית והפרט ירדו בשיעור חד יותר. 
 
למרות זאת, הציפייה היא שחברות בענף המזון יצליחו לעבור את התקופה הקשה למרות שחיקה קטנה ברווחיות במהלך מחצית ראשונה של 2009. 
 
נראה כי חברות המזון הבולטות הצליחו לשמור על רמות רווחיות גבוהות יחסית לעומת הענפים האחרים במהלך השנה האחרונה, בין השאר בזכות התייעלות. יש לציין כי היחלשות שער החליפין של השקל מול הדולר במהלך המחצית הראשונה של השנה בהשוואה למחצית המקבילה היוותה השפיעה לשלילה על הרווחיות של חברות המזון. 
 
 
במהלך שנת 2008 הציבה Moody's אופק דירוג שלילי לתעשיית המזון בארה"ב, וזאת על רקע המיתון הכלכלי הגלובלי, מחירי סחורות גבוהים ובעיות האשראי של החברות. תעשיית המזון בארה"ב ממשיכה
להיות מושפעת מחוסר הביטחון התעסוקתי של הצרכנים על רקע גידול מתמשך באחוז המובטלים
אשר מקצצים את ההוצאות בכל תחומי החיים כולל ההוצאה על מזון. במודיס מציינים כי מחירי הסחורות עדיין מצויים ברמה הגבוהה לעומת מחירים היסטוריים וממשיכים לשחוק את הרווח התפעולי של החברות.  חברות רבות בתעשיית המזון מוסיפות לשאת הוצאות מימון גבוהות על רקע משבר אשראי מתמשך שאינו מאפשר לגייס או למחזר חובות בתשואות סבירות. 
 
החברות המדורגות על ידי מידרוג:
 
 מגמות בצמיחת תעשיית המזון
התמנות הצמיחה בפדיון תעשיית המזון בשוק המקומי ובייצוא לעומת המשך מגמת הגידול בייבוא
תעשיית המזון בישראל אחראית על כרבע מסך הפדיון המקומי של התעשייה בישראל. במהלך השנים האחרונות הפדיון בענף המזון היה במגמת עלייה. בשנת 2008 המכירות בשוק המזון היו צפויות להסתכם בכ-51.6 מיליארד ₪, כאשר מכירות לשוק המקומי מהווים כ-94.2% והשאר לייצוא. 





ההכנסות ממכירות בחו"ל של תעשיית המזון החל משנת 2003 מאופיינות במגמת צמיחה. הצמיחה בסגמנט זה החלה עם התרחבות של חברות המזון הישראליות בפעילות בחו"ל על רקע פוטנציאל צמיחה מצומצם בשוק המקומי. מכירות שטראוס גרופ בחו"ל גדלות משנה לשנה על רקע כניסתה לתחום הקפה אשר הפך למנוע הצמיחה העיקרי של החברה. אסם הפועלת בחו"ל בעיקר באמצעות המותג טבעול, רכשה לאחרונה שליטה בחברת סברה המתמחה בייצור סלטים בארה"ב במטרה להרחיב את פעילותה מחוץ לגבולות ישראל.

קיימות עוד דוגמאות רבות בהן חברות מובילות בארץ בתחום המזון מרחיבות את הפעילותן בחו"ל במטרה להיחשף לשווקים חדשים ולפזר את הסיכונים מעבר לשוק המקומי. עם פרוץ המשבר הכלכלי במהלך 2007 מגמת הצמיחה בסגמנט זה בתעשיית המזון התמתנה ואנו עדים להאטה משמעותית בשיעור הגידול בהכנסות ממכירות בחו"ל רקע ירידה בביקושים עולמיים. ב-2008 הסתכמו ההכנסות ממכירות בחו"ל ב- 874.4 מיליון דולרים ושיקף גידול של כ- 3% בלבד (בערכים דולרים) ביחס לשנה הקודמת. כמחצית  המכירות הינה למדינות האיחוד האירופאי.

הפעילות של חברות המזון הבינלאומיות בשוק המקומי ממשיכה להתרחב גם במהלך 2008 כהמשך למגמה של השנים האחרונות. הגידול המתמשך ביבוא מוצרי המזון מחו"ל מתאפשר לאור שיעורי מכס נמוכים, העדר חסמי כניסה וירידה במחירי התשומות על רקע המשבר הכלכלי. יבוא מזון לישראל בשנת 2008 הסתכם בכ- 1,897.5 מיליון$  - גידול בשיעור של 31% (בערכים דולרים) ביחס לשנת 2007.

המשבר הכלכלי עצר את מגמת הגידול בהשקעות במכונות ובציוד שאפיינו את תעשיית המזון בשנתיים האחרונות
לאחר קיפאון רב שנים בהשקעות במכונות ובציוד, אופיינה תעשיית המזון במהלך השנים 2006-2007 בגידול בתחום ההשקעות בציוד. העלייה נמשכה גם במהלך מחצית ראשונה של 2008 אך עם התעצמותו של המשבר הכלכלי וכחלק מתהליך החיסכון, החברות קצצו את השקעותיהן בציוד במחצית השנייה של השנה. למרות הירידה במחצית השנייה של 2008 סך ההשקעות במהלך השנה גדלו בכ- 8.5% בכל שנת 2008. 

קבוצות המזון הגדולות ממשיכות להוביל את הענףענף המזון בישראל ממשיך להיות מאופיין בריכוזיות גבוהה ובתהליך הקונסולידציה שהחל לפני כעשור. כוחן העולה של רשתות השיווק מקשה על חברות בענף להתחרות על שטחי מדף, דורש עלייה מתמדת בהוצאות שיווק ודוחק מהענף יצרנים קטנים ובינוניים. בענף פועלות כ-25 חברות כאשר שש הגדולות
מהוות 48.6% מסך השוק.

התחזקות המותג הפרטי על חשבון מוצרי מותגנתח שוק של מוצרי המותג הפרטי מתרחב בתקופה של אי-ודאות כלכלית לאור המחירים הנמוכים יחסית בהשוואה למוצרי המותג באותם בקטגוריות. נתח השוק של המותג הפרטי בישראל מציג עלייה גם בשל היותו עדיין קטן יחסית. התחזקות המותג הפרטי נוטלת נתחי שוק מהיצרניות הממותגות לכיוון יצרנים קטנים או יבואנים.

גורמי סיכון בולטים בתעשיית המזוןמחירי חומרי הגלם - חברות הפועלות בתחום המזון מייבאות את מירב חומרי הגלם המשמשים אותן לייצור המוצרים. חומרי הגלם מהווים רכיב עיקרי בעלות המכר ומשפיעים באופן מהותי על רמות הרווחיות של החברות. במהלך השנה החולפת מחירי חומרי הגלם היו מאופיינים בתנודתיות רבה, שמקורה בעלייה חדה ומתמשכת בשנים 2006-2008 והמשכה בירידות חדות החל במחצית השנייה של שנת 2008. התייקרות חומרי הגלם נבעה בעיקרה מתנודות קיצוניות במזג האוויר אשר השפיעו על היבולים החקלאיים, מהתייקרות הנפט הגולמי, לרבות השפעתה על הביקושים לביודיזל על חשבון גידולים אחרים,  ומהצמיחה המואצת בסין שהשפיעה על הצריכה בעולם. על-מנת להתמודד עם ההתייקרות ולשמור על רמות רווחיות, החברות בענף עדכנו את מחירי המכירה שלהם ללקוחות ובצעו תהליכי התעיילות במערך הייצור. שמירה על רמת רווחיות לאורך זמן תלויה ביכולת של החברות לעדכן את מחירי מוצריה בצורה מהירה ויעליה בתגובה לשינויים ולתנודות במחירי חומרי הגלם. 
מחירי מדד סחורות חקלאיות בתקופה שבין 01.07.2007 - 15.09.2009

תחרות חריפה- התחרות בתחום המזון הולכת ומתגברת במהלך השנים האחרונות לאור ההתחזקות של רשתות השיווק הגדולות והגידול המתמשך בייבוא. על-מנת להתמודד עם המשך מגמת הגידול בייבוא חברות רבות משנות את מדיניות השכר, מצמצמות השקעות במכונות ובציוד ואף סוגרות חלק מקווי הייצור. בנוסף במהלך השנים האחרונות ניכרת מגמת התחזקות של רשתות השיווק שנכנסו לאחרונה לתחרות ישירה מול יצרניות המזון דרך "המותג הפרטי". למרות שעדיין לא מדובר בנתח שוק גדול, אך יותר ויותר לקוחות נחשפים למוצרים הנ"ל וייתכן והתחרות בתחום רק תלך ותגדל. 

מוניטין – רבים ממוצרי חברות המזון נהנים ממוניטין רב שנים. פגיעה במוניטין כתוצאה מפרסומים ו/או תביעות ייצוגיות יכולה לגרום לפגיעה משמעותית בהכנסות החברה. 
שינוי בטעמים וצורך בחדשנות מתמדת- העלייה ברמת החיים הביאה איתה בשנים האחרונות גם מודעות גוברת לרכיבי המזון. מגמה זו היא עיקר הסיבה לגידול ולהתפתחות של צריכת מזון עם דגש על בריאות. התחום מתפתח וניתן לחוש זאת מגידול במספר החנויות המתמחות. חברות המזון והמשקאות משיקות מוצרים חדשים המדגישים את ההרכב התזונתי במטרה לספק את הביקושים בשווקים. ההצלחה של חברות בתחום המזון תלויה ביכולת לצפות טעמים חדשים, שינויים בהרגלי צריכה ובהצלחת החברה לפתח מוצרים טעימים שיתנו מענה מתאים ומהיר לשינויים.
חשיפה לתנודתיות מט"ח - החברות מייבאות את מירב חומרי הגלם וחלק מהמוצרים המוגמרים מחו"ל במטבע חוץ ומוכרות את מוצריהן בשקלים. רווחיות החברות חשופה לתנודות בשערי החליפין של המטבעות. החברות נוהגות לבצע הגנות חלקיות (בחלק מהחברות קיימת הגנה טבעית כתוצאה מפעילות רחבה של החברות בחו"ל) ולהקטין את הסיכון הטמון בחשיפה למטבע חוץ.