במהלך המחצית הראשונה של שנת 2016 חלה ירידה בתשואה החציונית במגזר הצמוד לאורך רוב סולם הדירוג, כאשר החל מחודש יוני חלה עלייה מסוימת (תרשים 4), המבטאת גם את העלייה בעקום הבסיס שהתרחשה ברבעון השלישי ולאחרונה מגלמת גם את השפעת בחירתו של טראמפ על שוקי הריביות בעולם שעלו אף הם. עקום התשואות (חסר סיכון) עלה במהלך הרבעון השלישי של השנה וכנגזר הטיב עם תוצאות המוסדות הפיננסים ובפרט עם חברות הביטוח (תרשים 13).  

אולם, כאשר בוחנים את התפתחות פרמיית הסיכון (המרווח) ניתן להבחין במגמה מעורבת. לנקודת החתך של יום 

ה- 29.11.2016, לעומת אותו התאריך בשנה שעברה, נפתחו המרווחים במגזר השקלי בעיקר ברמות הדירוג הגבוהות (עד A1.il כולל), כאשר בדירוגים נמוכים יותר חלה מגמה הפוכה גם כתוצאה מהמשך המגמה של עליית תיאבון הסיכון בשוק, נוכח היעדר אלטרנטיבות השקעה, כפי שמתבטא בהיקף ביקושים גבוה יחסית. במגזר הצמוד כמעט לאורך כל סולם הדירוג המרווחים נסגרו (תרשים 11). כאשר, רמת המרווחים עודנה נמוכה, כפי שניתן לראות מהתפתחות המרווח של מדד הסמן (תל בונד 60) ביחס לאג"ח ממשלתי מקביל (תרשים 14), אשר נמצא במגמת ירידה מתחילת שנת 2016 ועד לחודש אוגוסט, כאשר בחודשים לאחר מכן המרווח נפתח במצטבר בכ- 0.1 נק' אחוז, אולם הרמה עודנה נמוכה מאוד במונחים היסטוריים. על רמת המרווח הנמוכה המשיכו להשפיע היעדר אלטרנטיבות ההשקעה והנזילות הגבוהה כאמור, ובנוסף סיבות טכניות של יציאת וכניסת סדרות למדד במועדי העדכון. יש לציין, כי מחזורי המסחר הממוצעים בשנת 2016 מעט נמוכים ביחס לאותה התקופה אשתקד.  

 תמונת המח"מ המשוקלל (עבור אותן נקודות חתך) על פני רמות דירוג במגזרי ההצמדה השונים מציגה תמונה מעורבת, למרות הצפייה להארכת מח"מ לאור סביבת הריבית הנמוכה ובפרט במגזר הצמוד בו גם המרווחים התכווצו. ככלל, בדירוגים גבוהים יותר המח"מ ארוך יותר, נוכח גמישות פיננסית ונגישות טובה יותר לשוק (תרשים 12). 

התפתחות התשואה לאורך זמן על פי ענפי פעילות מרכזיים גוזרת סיכון נמוך יותר במוסדות פיננסים (בנקים וחברות ביטוח), כאשר בחברות החזקה ונדל"ן רמת הסיכון מוערכת ע"י השוק כגבוהה יותר לאורך זמן (תרשימים 15 ו-16). עובדה המשתקפת גם בבחינת התנודות (פער הריביות) המשמעותיות ביותר שנחזו בתשואות ב-12 החודשים האחרונים, כאשר בולטות חברות מענף הנדל"ן, ובפרט בקבוצת ה- Baa.il, למרות שלרוב שיעור התשואה לפדיון הצביע על מגמת צמצום משמעותית (תרשימים 17 ו-18).

בחינה היסטורית של התפתחות התשואות החציוניות בשוק האג"ח המקומי בשש השנים האחרונות לפי רמות דירוג בבסיסי הצמדה השונים מצביעה על שמירת הסדר של סולם הדירוג לאורך זמן (תרשימים 3 ו-5). התמקדות בהתפתחות התשואות החציוניות לפי קבוצות דירוג לאורך זמן מצביעה על שמירת הסדר של סולם הדירוג בצורה יותר מובהקת וברורה (תרשימים 1 ו-2).

בהשוואה גלובאלית ניתן לחזות בפער ריביות חיובי בין המשק המקומי לגלובאלי למח"מ של מעל ל- 5 שנים ולנקודת החתך של יום ה- 31.10.2016 (ריבית נמוכה יותר בשוק הגלובאלי) לאורך כל סולם הדירוג, כאשר הפער נע בטווח שבין 0.05% 

ל-3.52% ובממוצע 0.91% (תרשים 19). 

פרמיית ה- CDS בחתך גלובאלי עלתה בשוליים ביחס לחודש שעבר לאורך כל רמות הדירוג, כאשר היא מבטאת את אותו מדרג סיכון בדומה לדירוג לאורך זמן (תרשים 20), למרות הטלטלות הפוליטיות האחרונות במספר אזורים גיאוגרפיים.

 

 

 

מקור: מערכת ACE ועיבודי מידרוג

 

 

מקור: מערכת ACE ועיבודי מידרוג

 

 

 

 

מקור: מערכת ACE ועיבודי מידרוג

 

 

 

 

מקור: מערכת ACE ועיבודי מידרוג

 

  

מקור: מערכת ACE ועיבודי מידרוג

 

מקור: בנק ישראל 

 

 

 

מקור: מערכת ACE ועיבודי מידרוג

 

מקור: בנק ישראל ועיבודי מידרוג

 

מקורות: בנק ישראל, מערכת ACE ועיבודי מידרוג

 

 מקור: מערכת ACE ועיבודי מידרוג

 

 

  

 

  

מקור: מערכת ACE ועיבודי מידרוג

 

 

 

 מקור: מודי'ס

 [1] המדגם כולל את כלל האג"חים המדורגים בשוק (עד קבוצת ה- Baa.il כולל( בבסיסי ההצמדה השונים (כ- 253 תצפיות במגזר הצמוד וכ- 208 תצפיות במגזר השקלי), כאשר דירוגי S&P מעלות מומרים לדירוגי מידרוג.
[2] בשנת 2016 התשואה בקבוצת Aaa.il גבוהה מ- Aa1.il  לאור מספר הנפקות במח"מים ארוכים של בנקים בקבוצת ה- Aaa.il.

[3]מח"מ משוקלל מחושב ע"י הכפלת המח"מ של כל סדרה בחלקה בסך הע.נ. של הקבוצה.

[4] כולל רק אג"חים מדורגים (גם בדרוגים הנמוכים מ-Baa2.il).