תעשיית המזון בישראל- דוח מיוחד

30.092009מחברים:

לינה קנטרוביץ, אנליסטית
linak@nidroog.co.il

סיגל יששכר, ראש צוות בכירה
i.sigal@midroog.co.il

אנשי קשר:
אביטל בר-דיין, סמנכ"ל בכירה - 
ראש תחום תאגידים ומוסדות פיננסיים
bardayan@midroog.co.il


הסביבה הדירוגית
ענף המזון מאופיין בסיכון עסקי נמוך מהממוצע עד ממוצע, ונתמך ברווחים ברי
קיימא

ככלל, נהנות חברות המזון בארץ ובעולם מדירוגים גבוהים בהשוואה לחברות בתעשיות אחרות, זאת לאור היציבות ברווחים ובתזרימי מזומנים הניתנים לחיזוי של חברות אלה. יחד עם זאת, קיימת אבחנה בין מעבדי מזון טבעי (Natural Food Processors) הקרובים יותר למעלה הזרם ומושפעים מתנודתיות מחירי הסחורות בעולם, לבין יצרני מזון ארוז (Packaged Food Companies)
הקרובים לצרכן הסופי ומאופיינים ביציבות רווחים גבוהה יותר.

הסיכונים העסקיים של תעשיית המזון כוללים: חשיפה לתנודתיות מחירי חומרי גלם המושפעים משורה ארוכה של גורמים אקסוגניים ; רגישות גבוהה יחסית למחירי המכירה; חשיפה לפגיעה במוניטין על רקע איכות מזון ירודה; מגבלות סחר בינלאומיות והגנות מקומיות בפני ייבוא; דומיננטיות של חברות המזון
הבינלאומיות בעולם המפותח והמתפתח; רמת השקעה גבוהה במיצוב, מיתוג וחדשנות; עתירות
הון - לעיתים מלווה הפעילות בצורכי השקעה גבוהים בתחום הייצור והלוגיסטיקה.

החוזקות של התעשייה כוללות כאמור רמת ביקושים קשיחה יחסית, בהיות המזון מרכיב קבוע יחסית בהרכב ההוצאה למשק בית עם חסינות בפני מיתון ויכולת חיזוי טובה של הרווחים. עם זאת יש לזכור כי ככול שהתעשייה פונה למוצרים פחות בסיסיים (יבולים יקרים או מוצרי תענוג למיניהם) השפעת המיתון על הביקושים גוברת.


* מקור : הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

ענף המזון הינו אחד הענפים הדפנסיביים בתעשייה ולכן פגיעתו מהמשבר הכלכלי הייתה
מצומצמת יחסית


הפגיעה בשווקים הפיננסים והעמקת המשבר הכלכלי בשנה החולפת גם לתחומים אחרים ברחבי העולם הביאו לגלי פיטורין שגרמו למשבר ריאלי במשק. הגידול במספר המפוטרים והשחיקה בשכר הביאו לירידה בצריכה הפרטית ולשינוי בדפוסי הצריכה של הציבור. הקיצוץ בהוצאות בא לידי ביטוי בכל תחומי החיים. המחקרים מראים שכ-54% מהאוכלוסייה צמצמו בהוצאה ממוצעת על מזון בעקבות המשבר הכלכלי. השינוי הורגש גם בדפוסי הצריכה כאשר ניכרת מגמה ברורה של מעבר ממוצרים יקרים למוצרים בסיסיים. הביטוי לכך ניכר בפער בשיעור צמיחת ההכנסות מחנויות זהות בחציון הראשון של שנת 2009, בין רשת רמי לוי,  הממוצבת בטווח המחירים הנמוך (שיעור צמיחה חיובי של כ-6.8% במחצית הראשונה של השנה לעומת המחצית המקבילה) לבין רשת שופרסל (שיעור צמיחה שלילי של כ-0.4%) ורשת מגה (שיעור צמיחה שלילי של כ-6.8%) 
 
על פי נתוני סטורנקסט שפורסמו בתקשורת, המכירות תחום המזון המבורקד רשמו ירידה ריאלית של 1.1% לעומת המחצית המקבילה, זאת כאשר המכירות של מוצרי צריכה אחרים בתחום טיפוח הבית והפרט ירדו בשיעור חד יותר. 
 
למרות זאת, הציפייה היא שחברות בענף המזון יצליחו לעבור את התקופה הקשה למרות שחיקה קטנה ברווחיות במהלך מחצית ראשונה של 2009. 
 
נראה כי חברות המזון הבולטות הצליחו לשמור על רמות רווחיות גבוהות יחסית לעומת הענפים האחרים במהלך השנה האחרונה, בין השאר בזכות התייעלות. יש לציין כי היחלשות שער החליפין של השקל מול הדולר במהלך המחצית הראשונה של השנה בהשוואה למחצית המקבילה היוותה השפיעה לשלילה על הרווחיות של חברות המזון. 
 
 
במהלך שנת 2008 הציבה Moody's אופק דירוג שלילי לתעשיית המזון בארה"ב, וזאת על רקע המיתון הכלכלי הגלובלי, מחירי סחורות גבוהים ובעיות האשראי של החברות. תעשיית המזון בארה"ב ממשיכה
להיות מושפעת מחוסר הביטחון התעסוקתי של הצרכנים על רקע גידול מתמשך באחוז המובטלים
אשר מקצצים את ההוצאות בכל תחומי החיים כולל ההוצאה על מזון. במודיס מציינים כי מחירי הסחורות עדיין מצויים ברמה הגבוהה לעומת מחירים היסטוריים וממשיכים לשחוק את הרווח התפעולי של החברות.  חברות רבות בתעשיית המזון מוסיפות לשאת הוצאות מימון גבוהות על רקע משבר אשראי מתמשך שאינו מאפשר לגייס או למחזר חובות בתשואות סבירות. 
 
החברות המדורגות על ידי מידרוג: