ענף טכנולוגיות מידע - דוח מיוחד

07.062012
אלעד סרוסי, אנליסט בכיר
elads@midroog.co.il
סיגל יששכר, ראש תחום חברות
i.sigal@midroog.co.il
 
ענף ה-IT (טכנולוגיות מידע)
סיכום
ענף טכנולוגיית המידע (Information Technology) בישראל מאופיין ברמת סיכון בינונית והינו בעל מתאם גבוה להיקף הפעילות הכלכלית בארץ. היתרונות המהותיים לגודל תורמים לתהליכי קונסולידציה, שהביאו ליצירת מספר קבוצות גדולות בישראל, במהלך העשור האחרון. תהליך זה אחראי לחלק נכבד מצמיחת ההכנסות השנתית של הקבוצות הגדולות, אך במקרים מסוימים העלה את שיעורי המינוף. הפעילות בענף נתמכת בלקוחות גדולים ומגוונים, בעלי נאמנות גבוהה, עם דגש על המגזר הציבורי והפיננסי. רמת התחרות הגבוהה בענף והתמודדות במכרזים ציבוריים משפיעות לרעה על הרווחיות. חברות קטנות ובינוניות הפועלות בתחומי נישה, מאופיינות בשולי רווח גבוהים בהשוואה לחברות הגדולות, המספקות את מכלול הפתרונות. למרבית החברות פעילות משולבת בתחומים של תוכנה, ייעוץ ופרויקטים, וכן אספקת חומרה ותשתיות, שהינו מגזר פעילות משלים המאופיין ברווחיות נמוכה ביחס למגזר התוכנה.
שיעור צמיחת ענף ה-IT בישראל בשנת 2011 נאמד בכ-9% ובשנת 2012 הוא צפוי לעמוד על 4%-5%. בשנים האחרונות היווה המגזר הפיננסי, עתיר הרגולציה, מנוע צמיחה לחברות ה- IT. מנועי הצמיחה כיום מתבססים במידה רבה על התפתחויות טכנולוגיות בתחום אבטחת מערכות, וירטואליזציה, שירותי ענן ופעילות Mobile.
דוח זה סוקר את המגמות העיקריות בענף ה-IT בישראל וכן את הסיכונים והחוזקות המאפיינים אותו . לצורך הניתוח התבססנו, בין היתר, על נתונים מתוך הדוחות הכספיים של הקבוצות הציבוריות הגדולות בענף(1)("קבוצת ההשוואה") וכן על סקירות ענפיות פומביות של גופי המחקר IDC ו-STKI. 
 
הקדמה
התפתחויות טכנולוגיות הביאו במהלך השנים להפיכת מערכות המחשוב לחלק בלתי נפרד מפעילותם של ארגונים עסקיים. ענף טכנולוגיית המידע כולל את מגוון הפתרונות הטכנולוגיים, המשמשים ארגונים בניהול תהליכים עסקיים. טווח הפתרונות רחב וכולל, בין היתר, תשתיות (חומרה), תוכנה ופרויקטים ומיקור חוץ. מערכות IT מאפשרות להפעיל את עסקי הארגון תוך שימוש בכלי ניהול, שליטה ובקרה בהיקפים מתעצמים, הן בתכנון והן בשיפור ביצועים ומתן שירותים מקוונים ללקוחות. השימוש בטכנולוגיות אלו מחייב לרוב התקנת מערכות מידע תומכות נוספות, כגון אבטחת מידע, מערכות גיבוי ואחסון מידע. ענף ה-IT בישראל הינו ברובו ענף מקומי, הפונה לחברות וארגונים בתוך ישראל, אם כי בשנים האחרונות חלק מהחברות הישראליות ניסו להרחיב את הפעילות במדינות מסוימות בחו"ל, בין היתר באמצעות רכישת בתי תוכנה מקומיים. 
 
ההיקף הכספי של פעילות הענף בשנת 2011 נאמד בכ-5 מיליארד דולר, גידול של כ-9% בהשוואה לשנת 2010, לעומת צמיחה כוללת של כ-4.8% בתוצר המקומי הגולמי בשנה זו. הענף מאופיין בקורלציה גבוהה עם הפעילות הכלכלית במשק. כאמור, הפעילות בענף נחלקת לשלושה מגזרים עיקריים:
1. מגזר התוכנה
2. מגזר החומרה ותשתיות
3. מגזר ייעוץ ופרויקטים (כולל גם מרכיב של חומרה).

היקף ענף ה-IT בישראל מול התמ"ג:
 
מקור: STKI (פרסום פומבי) ונתוני הלמ"ס  

פעמים רבות המגזרים משולבים זה בזה בעסקאות הכוללות שירותי תוכנה ושירותי חומרה. ככלל, רמת הרווחיות במגזר החומרה נמוכה יותר באופן משמעותי והתחרות במגזר זה חריפה יותר בשל העדר ערך מוסף משמעותי.
בין הקבוצות הציבוריות הגדולות בענף ה-IT בישראל ניתן למצוא את מטריקס אי.טי. בע"מ (Aa3 אופק יציב, נכון ליום 16.04.12 שווי שוק של כ-1.1 מיליארד ש"ח), מלם-תים בע"מ (כ-130 מיליון ש"ח), וואן טכנולוגיות תוכנה (או.אס.טי) בע"מ (A2 אופק יציב, כ-310 מיליון ש"ח) וטלדור מערכות מחשבים (1986) בע"מ (כ-120 מיליון ש"ח)(2). חברות אלו מספקות את מכלול השירותים בענף וחולשות על נתח שוק משמעותי במרבית המגזרים. לעומתן, קיימות חברות קטנות יותר הפועלות במגזר יחיד ובדרך כלל בנישה מסוימת. בין החברות הציבוריות הללו ניתן למנות את ריטליקס, מג'יק, חילן-טק, סאפיינס, לייבפרסון, אמנת ובבילון. כמו כן, פועלות בישראל עוד עשרות חברות קטנות יותר.
בשונה משווקים אחרים בישראל, שוק מערכות המידע כולל חברות בינלאומיות דומיננטיות הפועלות בשוק הישראלי מזה שנים רבות, דרך חברות בת מקומיות, כגון IBM (דירוג בינלאומי Aa3 יציב לפי Moody's) ו-HP (דירוג בינ"ל A1 יציב לפי Moody's). בין החברות הגלובליות המובילות, בנוסף ל-IBM ו-HP, ניתן למנות גם את חברת Accenture (A1 יציב לפי Moody's). הקבוצות הציבוריות הגדולות בענף התהוו בתהליך מתמשך של מיזוגים ורכישות במהלך העשור האחרון, בעיקר של חברות מקומיות אך גם מחוץ לישראל.
נתחי שוק עיקריים לשנת 2010
 
מקור: STKI פרסום פומבי  
תהליכי המיזוגים והרכישות הם במידה רבה כורח המציאות בענף, על מנת להתמודד עם התחרות הגבוהה ולחצי המחירים מצד הלקוחות. מגמת המיזוגים והרכישות בקרב שחקניות ה-IT בעולם, משפיעה על השחקניות המקומיות, המתמודדות עם נציגויות מקומיות של יצרניות גלובליות שהולכות ומתעצמות, תהליך הדורש הערכות מתאימה על מנת לשמור על נתח שוק ויתרון לגודל. תהליך ההתרחבות של הקבוצות הגדולות מביא לניצול יתרון לגודל וגם גישה טובה לשוקי ההון והחוב, ממנה נהנות הספקיות הגדולות, זאת בד בבד עם צורך בהתמודדות עם אתגרים ניהוליים גדלים ומורכבים יותר.
מאפייני הענף
מתאם גבוה עם המחזוריות הכלכלית ובעוצמה חזקה 
הענף מושפע במידה ניכרת ממחזורי העסקים בפעילות הכלכלית, כך שבתקופות של שפל ומיתון חברות וארגונים נוטים לדחות ולצמצם פרויקטים של IT ואילו תקופות של צמיחה, יוצרות תנאים נוחים ליישום פרויקטים גדולים יותר. בארה"ב, הפעילות בענף ה-IT נמדדת, בין היתר, על ידי Tech Pulse Index, הנסמך על נתוני חברות ה-IT בארה"ב ומשקלל בתוכו השקעות ב-IT, צריכה של מחשבים פרטיים ותוכנה, נתוני תעסוקה בענף ותפוקה תעשייתית. בשנת 2011 המדד עלה בכ-0.3% בלבד, לעומת עלייה של כ-10.8% בשנת 2010 וקצב צמיחה ממוצע של כ-17%, הנמדד החל משנות ה-70. בתקופות של משברים כלכליים, לדוגמת המשברים בשנים 2000 ו-2008, המדד הענפי ירד בחדות והביקושים ירדו בכ-60%. משברים כאלו מביאים לעצירת הפעילות בענף והתארגנות מחדש על בסיס חברות גדולות יותר, בעלות יכולת צמיחה אורגנית נמוכה יחסית, אך בעלות גמישות תפעולית גבוהה, המפצה במידה מסוימת על התנודתיות ורמת הרווחיות הנמוכה.
הענף רגיש באופן אינהרנטי לשינויים טכנולוגיים ולהתיישנות של מוצרים או תהליכים. לנוכח הדינאמיות והחדשנות, נדרשים ספקי המערכות לשפר את פתרונותיהם ומוצריהם, ולהתאים מערכות קיימות למוצרים ולפיתוחים טכנולוגיים חדשים.
נאמנות גבוהה של לקוחות
בתחום טכנולוגיות המידע קיימת בדרך כלל נאמנות גבוהה של הלקוחות הן למוצר והן לספקיות, מצב הנובע בחלקו ממורכבות המוצרים והשירותים היוצרים קהל לקוחות "שבוי". ההתקשרויות מול הלקוחות הינן על פי רוב לתקופה קצרה, אך מוארכות, כמעט באופן אוטומטי נוכח צורכי שדרוג ותחזוקה מתמשכים של מערכות המידע.
מרבית ההתקשרויות בתחום מתומחרות על בסיס שעות עבודה וחומרים (Time & material) ומיעוטן על בסיס פרויקט במחיר קבוע (Fixed Price). הסכמים לחיוב על פי עבודה וחומרים מהווים מעין הסכמי מסגרת להזמנת פתרונות ושירותי תוכנה בתקופת ההתקשרות. הסכמים אלו מגלמים סיכון מחיר נמוך יחסית, אולם קיים סיכון של "Acceptance" - אי הסכמה מסחרית בין החברה ללקוח על הגדרת תכולת העבודה או היקף תשומות העבודה.
בהסכמים לביצוע עבודה במחיר קבוע, מוגדרת מראש תכולת העבודה והתוצר הסופי, מועד האספקה, המחיר הכולל ותנאי התשלום. יכולת התמחור של הסכם במחיר קבוע מורכבת יותר והחברה נושאת בסיכון הכרוך בהערכת חסר של עלות הפרויקט. לצד זאת, לחברה פוטנציאל להגדיל את הרווח מהפרויקט במידה ותשכיל לנהל את העלויות ביעילות. בחלק מהמקרים מחיר ההתקשרות צמוד באופן חלקי למדד תשומות רלוונטי. חוזים במחיר קבוע מאפיינים למשל את ההתקשרויות מול משרד הביטחון.
חשיפה גבוהה לשוק המקומי אך גיוון לקוחות מענפים שונים תוך דומיננטיות של המגזרים הפיננסי והציבורי
השירותים בתחום ה-IT ניתנים לכל ענפי המשק, בדגש על ארגונים גדולים ובינוניים. לקוחות דומיננטיים בענף נכללים במגזר הפיננסי (בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות ועוד) וכמובן במגזר הציבורי, בכלל זה משרדי הממשלה, רשויות מקומיות ועוד. במגזר ה"אחר" ניתן למצוא את מפעילות התקשורת, חברות תעשיה ביטחונית ואחרות. הגיוון הענפי הרחב מחזק את הענף ומונע תלות בסקטור יחיד. יחד עם זאת, כאמור לעיל, הענף מוטה למשק המקומי ומכאן שהוא חשוף מאוד להתפתחויות המאקרו כלכליות במשק המקומי.
ענף ה-IT: פילוח ההכנסות לפי ענפים עיקריים לשנת 2010
 
מקור: IDC ישראל – פרסום פומבי  
רמת התחרות גבוהה
ענף ה-IT הינו ענף תחרותי בתחומים שאינם נישה, הדורשים התמחויות מיוחדות. מאפיין זה נובע מגודלן של המתחרות, מהיקף תקציבי ה-IT בקרב הארגונים הגדולים, מחסמי כניסה שאינם גבוהים במיוחד וכן ממבנה העלויות בענף, הגוזר יתרון לגודל. כך, הצורך לנצל באופן אופטימלי את כושר הייצור של כוח האדם בחברות ה-IT, תוך גישור על תקופות מעבר בין פרויקטים גדולים, עונתיות ותקופות האטה, מעודד את החברות להתחרות על נתח שוק. רגישות המחיר הגבוהה של המגזר המוסדי, שהינו דומיננטי בתקציבי ה-IT, הינה בעלת השפעה גבוהה על התחרות והתעריפים בענף. מכרז מהותי בענף ה-IT בישראל הינו מכרז החשב הכללי (החשכ"ל), שנועד להקים רשימת ספקים מורשים למתן שירותי עבודה בתחום טכנולוגיית המידע והמחשוב, עבור משרדי הממשלה. זהו אחד המכרזים הגדולים והיקרים שמנהלת המדינה. האחרון שבהם התקיים בשנת 2010, על היקף כולל של כ-6 מיליארד ש"ח, לתקופה של 3 שנים (עם אופציה להארכה של 3 שנים), וכלל מעל ל-2,500 מתכנתים ומומחי מחשוב, אשר יספקו שירותים למשרד הממשלה במיקור חוץ. מתכונת המכרז בשנת 2010 שיקפה שינוי מהותי של ענף המחשוב הממשלתי, עם שיעור תקורה מקסימאלי של 12.5% שאותו יוכלו החברות לגבות עבור העסקת עובד מטעמן, לעומת כ-20% במכרז הקודם. בהינתן תקורה זו, נדרשו המתמודדות להציע הנחה על תעריף העסקה שעתית של עובד. מתוך 40 קבוצות ספקים שניגשו למכרז, נבחרו 26. כ-25 חברות נוספות זכו במכרז כחלק מהצעות משותפות.
בין החברות שזכו במכרז החדש ניתן למנות את אלעד מערכות תוכנה (היחידה שזכתה ב-5 אשכולות), אמנת (4 אשכולות), וואן מערכות תוכנה (3 אשכולות) ואת חברת מטריקס, שזכתה במכרז החדש ב-5 אשכולות ובשנת 2010, בהמשך למכרז הקודם, העסיקה בתחום כ-250 עובדים, כ-5.5% מסך מצבת העובדים של מטריקס לאותה שנה. בין החברות שצמצמו את היקף פעילותן במכרז החשכ"ל הנוכחי לעומת המכרז הקודם ניתן למנות את מלם-תים ו-טלדור.
תחום התוכנה רווחי יחסית ומושפע מיכולת ניהול ויתרונות יחסיים. פעילות החומרה מאפילה על הרווחיות
בניתוח הרווחיות יש להבחין בין המגזרים השונים, המאופיינים ברמת רווחיות שונה, לעיתים במידה מהותית. שיעור הרווחיות בתחום התוכנה והפרויקטים, המהווה בין 50%-80% מההכנסות של חברות ה-IT הציבוריות הגדולות, נע בטווח של 5%-10% בממוצע בשנים האחרונות. מטריקס ו-וואן בולטות לטובה עם רווחיות תפעולית יציבה יחסית של 7%-10% במגזר זה ואילו מלם-תים וטלדור מציגות רמת רווחיות נמוכה ותנודתית יותר. הרווחיות בתחום התוכנה והפרויקטים מושפעת במידה ניכרת מאיכות ומגמישות הניהול של התשומה העיקרית בענף, שהינה שעות עבודה. יכולת ניצולת גבוהה של כוח האדם, בין פרויקטים שונים ושמירה על איזון נכון בין כוח אדם ניהולי לבין כוח אדם תפעולי, עשויה לתרום לשיפור הרווחיות. כאמור, חלק גדול ממחזור ההכנסות של חלק מהחברות נובע ממכרזים גדולים וביניהם מכרז החשכ"ל. שינויים בתנאי המכרז משפיעים באופן מהותי על רמת הגמישות התפעולית של החברה ומנהליה, ברמת ניהול העובדים ושעות העבודה. גורם נוסף המשפיע על הרווחיות בתחום התוכנה הינו יכולות פיתוח של מוצרים ייחודיים, המותאמים לדרישות הלקוח, ומקנים לחברות גמישות מחיר גבוהה יותר.
 
שיעור רווח תפעולי ממוצע במגזרים תוכנה ואחר 2007-2011:  

מקור: דוחות כספיים לציבור ועיבודי מידרוג

סך שיעור הרווח התפעולי ממוצע 2007-2011:
   
שיעור הרווחיות הממוצע במגזרי החומרה ותשתיות התקשורת, בקבוצות הגדולות בשנים שנבדקו, הינו נמוך ועומד על כ-3.0% מסך ההכנסות. הרווחיות הנמוכה נובעת מכך שמרבית המוצרים מאופיינים בבידול נמוך מהתחליפים, וכמו בסחורות בסיסיות אחרות (Commodities), התחרות הקשה והיעדר בלעדיות מול היצרנים מביאה לרמת מרווחים נמוכה. בנוסף לכך, חסמי הכניסה המועטים ושינויים תכופים בטכנולוגיה יוצרות צורך בניהול מלא הדוק ושמירה על צרכי מימון נמוכים. בסופו של דבר, אספקת חבילה המשלבת שירותי תוכנה וחומרה, הינה חלק מדרישות הלקוחות וספקיות השירותים רואות בתחום החומרה מקור הכנסה נוסף. רמת הרווחיות בחברות הציבוריות הנוספות בתחום, שהינן קטנות מבחינת נפח הפעילות (לדוגמא: מג'יק, חילן טק, סאפיינס, בבילון ועוד), הינה גבוהה משמעותית מאשר בקבוצת ההשוואה. בשנת 2011 ממוצע הרווח התפעולי של חברות אלו עמד על מעל 10%. חלק מחברות אלו ממוקדות בתחום פיתוח התוכנה, שהינו כאמור רווחי באופן יחסי לתחום החומרה. כמו כן, מספר חברות מיקדו את תחום פעילותן בחו"ל, שם רמת הרווחיות גבוהה יותר.
 
ממוצע הכנסות מחומרה מסך ההכנסות 2007-2011:
 
מקור: דוחות כספיים לציבור ועיבודי מידרוג

אחוז רווח תפעולי ממוצע במגזר החומרה 2007-2011*­:
 
* בטלדור כולל גם פעילויות נוספות שאינן חומרה.  
רמת המינוף בענף מושפעת מפעילות המיזוגים והרכישות 
חברות ה-IT הציבוריות הגדולות מציגות שיעורי מינוף משתנים. באופן כללי, רמת החוב מושפעת ממדיניות ההשקעות, לרוב ברכישת חברות ובתי תוכנה, מהדיבידנד ומחוזק הרווחיות. בניתוח המאזן והאיתנות הפיננסית של החברות, ניתן דגש למרכיב המהותי של מוניטין ורכוש אחר במאזנים, אשר נובע מהפעילות הנרחבת של מיזוגים ורכישות, כאשר רמת המינוף נבחנת גם ביחס להון המוחשי. אחת הדרכים לבחון את "חוזק" הרכוש האחר במאזנים הינה לבחון את יחסי הכיסוי התזרימיים. ככל שאלו חזקים יותר, הדבר נותן אינדיקציה חיובית לחוזק הנכסים במאזן.
 
יחס הון למאזן 31.12.2011:

שיעור מוניטין ונכסים לא מוחשיים למאזן 31.12.2011:    
       
יחס חוב פיננסי ל-EBITDA ( ארבעה רבעונים עד 31.12.2011, לפני התאמות):    
   
 
מגמות עיקריות בענף
מגמת קונסולידציה שהביאה להתהוות קבוצות גדולות – מנוע הצמיחה העיקרי
חלק מהשלכות המשברים הכלכליים במהלך העשור האחרון, באו לידי ביטוי בהעדפת הלקוחות לקבל את שירותי ה-IT מחברות גדולות, בעלות מוניטין ואיתנות פיננסית, אשר הסיכוי להפסקת פעילותן בתקופה של האטה כלכלית, הינו נמוך יותר. מגמה זו השתלבה עם נטייה לצמצום כמות הספקים מטעמי יתרון לגודל, והתייעלות בתהליכי הרכש וניהול הספקים. כל אלה הובילו לתנופה נוספת של מיזוגים ורכישות בתחום ה-IT בישראל.
מגמה זו נתמכת ביתרונות לגודל הברורים בענף. לחברות הגדולות מוניטין, מגוון שירותים ואיתנות פיננסית, אשר מושכים אליהן לקוחות חדשים; מגמת המעבר של לקוחות מחברות קטנות ובינוניות לחברות גדולות, מאפשרת לחברות הגדולות בשוק הישראלי לרכוש חברות בתחומי פעילותן במחירים כדאיים כלכליים ולהרחיב את מגוון שירותיהן; הגדלת טווח המוצרים שהחברות מספקות ללקוחותיהן, על ידי רכישה של חברות מקומיות המייצגות בישראל יצרנים בינ"ל. יחסי בלעדיות עם יצרנים אלו יעצימו יתרון זה.
מגמת הקונסולידציה תומכת גם באסטרטגיית החברות לספק ללקוח מגוון שירותים נרחב בכל תחומי המחשוב דרך מענה כולל במקום אחד ("One Stop Shop"). הקבוצות השונות יוצרות מגזרים נוספים, החסרים להן בתחרות לעומת המתחרות, על ידי רכישה של חברות אשר פיתחו טכנולוגיות מתקדמות בתחומים הרלוונטיים.
גם בעולם קיימת מגמה של קונסולידציה, המתבטאת ברכישת חברות קטנות ובינוניות על ידי הגדולות. הפעילות הכלל עולמית בשוק טכנולוגיות המידע מהווה גורם משפיע חשוב ביותר על הפעילות בשוק טכנולוגיות המידע הישראלי, אשר משקף את השוק הבינלאומי. בין העסקאות הבולטות בעולם, ניתן לציין את רכישת Electronic Data Systems (EDS) בשנת 2008 על ידי Hewlett-Packard (HP) – בעבר יצרנית המחשבים האישיים הגדולה בעולם, בסכום של כ-14 מיליארד דולר; רכישה נוספת של HP - חברת אוטונומי תמורת כ-10 מיליארד דולר באוקטובר 2011; רכישה של Perot Systems, ספקית שירותי מחשוב מטקסס, על ידי Dell בשנת 2009, תמורת כ-4 מיליארד דולר; רכישת ספקית הענן Success Factors על ידי SAP בדצמבר 2011, תמורת כ-3.5 מיליארד דולר.
 
מבחינת הפעילות בישראל, בולטת במיוחד בקבוצת ההשוואה חברת וואן, אשר ביצעה קפיצת מדרגה בהיקף פעילותה בשנת 2011 והפכה לקבוצה השלישית בגודלה, לאחר איחוד הפעילויות של הראל טכנולוגיות וכלנית כרמון. חברת מטריקס רכשה במהלך 10 שנות פעילותה כ-80 חברות שונות.
שיעור צמיחה שנתי ממוצע בהכנסות בין השנים 2007-2011:
   
רגולציה על המוסדות הפיננסיים היוותה רוח גבית לצמיחת ענף ה-IT בשנים האחרונות 
לדרישות הנובעות מרגולציה וחקיקה בינלאומית ומקומית, כגון תקנות סרבנס – אוקסלי (SOX), אמנות באזל 2 ו-3 (שעוסקות בין היתר, בחישוב הלימות ההון של בנקים בהתאם לסיכוני אשראי), הדירקטיבה Solvency 2 לחברות הביטוח משנת 2014, חוק החתימה האלקטרונית ונושאי ניהול סיכונים בכלל, יש השפעה על הביקושים בשוק ה-IT.
 
הנתונים המצרפיים על ההשקעות וההוצאות של הבנקים בישראל, מציגים ירידה מסוימת בהוצאות המחשוב בשנים 2010-2011, לאחר שנים של גידול בהוצאות בתחום, וזאת לאחר השלמת פרויקטים משמעותיים בשנתיים האחרונות וביניהם: היערכות ליישום הנחיות באזל II, יישום ההוראה בנושא "חובות פגומים" ושדרוג והתאמה של תשתיות המחשב והתקשורת בחלק מהבנקים הקטנים שנרכשו על ידי הקבוצות הקטנות, בשנים עברו.
הוצאות מיחשוב בישראל במגזר הפיננסים, במיליוני ש"ח:(3)
מקור: נתונים מתוך דוחות כספיים של הבנקים וחברות הביטוח ועיבודי מידרוג  
 
בקרב חברות הביטוח ניתן לראות עלייה חדה בהוצאות ובהשקעות בתחום המחשוב בשנים האחרונות. במגזר בתי ההשקעות, רמת הוצאות המחשוב נמוכה יחסית לבנקים ולחברות הביטוח, אך שיעורי הצמיחה במגזר זה דומים למתרחש במגזר הביטוח.
להערכתנו, ההערכות לבאזל III ויישום מערכות לשיפור ניהול הסיכונים ומדידתם תוביל להמשך השקעות גבוהות ומשמעותיות מצד המערכת הבנקאית, אם כי יתכן שהצרכים הגבוהים שאפיינו את השנים האחרונות יתמתנו בשנים הבאות. רגולציה על הגופים המוסדיים תוסיף להוות מקור לביקושים גם מצד חברות הביטוח ובתי ההשקעות הגדולים, אשר נמצאים בפיגור מבחינה טכנולוגית לעומת התאגידים הבנקאיים.
הוזלת עלויות באמצעות ביצוע פעילות באתרים רחוקים (Offshore) וקרובים (Near shore)
העלות העיקרית באספקת שירותי IT הינה שכר העבודה. במסגרת פעילות Offshore, מועברות פעילויות לאזורים בהם עלויות כוח האדם נמוכות יותר, כגון הודו או מזרח אירופה, במידה המשפרת את כושר התחרות של החברות. בפעילות Nearshore פועלות חברות בעלות זולה יחסית, באזורי הפריפריה בישראל. מטריקס מפעילה מאז 2004 את פרויקט "תלפיות", במסגרתו מועסקות כיום כ-850 נשים חרדיות בפיתוח תוכנה, במרכזים המותאמים לצרכי אוכלוסיה זו, כגון שעות פעילות וסביבת עבודה. מלם-תים מובילה מזה מספר שנים את פרויקט "מעלות" הכולל מרכזי פיתוח ביישובים בית"ר עילית ואלעד להכשרת נשים חרדיות לעבודה בתחום התוכנה. על רקע התייקרות עלויות כח אדם במדינות מתפתחות ואתגרים במוטת שליטה ובקרה, כדאיות מודל ה- Offshore נחלשה.
מגמות והתפתחויות טכנולוגיות לשנים הקרובות – Mobile ומחשוב ענן
על פי Moody's, בסקירה מחודש יולי 2011, אופק הדירוג לענף ה-IT הינו יציב (חלף אופק חיובי שהוצב באפריל 2011) ושיעור הצמיחה הגלובלי הצפוי בענף ל-12 החודשים הקרובים, עומד על כ-4%, גבוה מקצב התמ"ג הצפוי.
בשנים 2009-2011 הסתמן גידול בביקושים לפתרונות Mobile, בין היתר, לאור החדירה הגבוהה של מכשירי טלפון חכמים לישראל. הביקוש ליישומי Mobile צפוי לגדול בשנים הקרובות עם פיתוח דגמים חדשים, פיתוח אפליקציות רבות בתחום והגדלת נתחי השוק של מכשירי האייפד וטאבלטים דומים משוק מחשבי ה-Notebooks.
מגמה בולטת נוספת בעולם פתרונות ה-IT הינה המעבר התפעולי של חברות גדולות לאחסון בסיסי מידע ונתונים דרך מחשוב הענן Cloud Computing)). התפתחות האינטרנט והירידה החדה במחירי הפס הרחב הביאה לשינוי בהתפתחות גישת מרכזי המידע (Data Centers), כך שהמחשב המריץ את האפליקציה יכול להיות מרוחק פיזית ממשתמש הקצה וכל מה שנחוץ הוא חיבור אינטרנט מהיר ביניהם. התפתחות טכנולוגית זו הובילה להתפתחות מחשוב הענן, כך שלקוחות יכולים לרכוש שטחי אחסון פיזיים במרכזי אחסון מרוחקים. מחשוב הענן נחלק לשלושה תחומים עיקריים: תשתית על פי שימוש, פלטפורמה לפי שימוש ותוכנה לפי שימוש. יתרונה הגדול של גישה זו, הוא החיסכון בעלויות המחשוב, שכן הלקוחות משלמים על בסיס צריכת המשאבים בלבד.
הערכות לגבי התפתחות תחום מחשוב הענן:
מקור: IDC ישראל – פרסום פומבי
דוחות קשורים
דוח מיוחד – ענף טכנולוגיות המידע (IT) - דצמבר 2007
דגשים עיקריים לדוח המיוחד – ענף טכנולוגיות המידע (IT) - ינואר 2008
הדוחות מפורסמים באתר מידרוג www.midroog.co.il 
תאריך הדוח: 7.6.2012
 
דו"ח מספר: CTIT050612000M 

[1] הקבוצה כוללת את החברות מטריקס, מלם-תים, וואן תוכנה וטלדור
[2] מניות נס טכנולוגיות בע"מ נמחקו מהמסחר בחודש נובמבר 2011
[3] כולל הוצאות שוטפות על מיכון ומיחשוב וכן השקעות הוניות ברכישת תוכנה ופיתוח עצמי בקרב חמש קבוצות הבנקים הגדולות וחמש קבוצות הביטוח הגדולות 

 
© כל הזכויות שמורות לחב' מידרוג בע"מ (להלן: "מידרוג").
מסמך זה לרבות פסקה זו כולל זכויות יוצרים של מידרוג והינו מוגן על ידי זכויות יוצרים ודיני הקניין הרוחני. אין להעתיק מסמך זה או בכל דרך אחרת לסרוק, לשכתב, להפיץ, להעביר, לשכפל, להציג, לתרגם או לשמור אותו לשימוש נוסף למטרה כלשהי, באופן שלם או חלקי, בכל צורה, אופן או בכל אמצעי, ללא הסכמה של מידרוג מראש ובכתב.
אזהרה הנוגעת למגבלות הדירוג ולסיכוני הסתמכות על דירוג וכן אזהרות והסתייגויות בנוגע לפעילות של מידרוג בע"מ ולמידע המופיע באתר האינטרנט שלה
דירוגים ו/או פרסומים שהונפקו על ידי מידרוג הנם או שהם כוללים חוות דעת סובייקטיביות של מידרוג ביחס לסיכון האשראי היחסי העתידי של ישויות, התחייבויות אשראי, חובות ו/או מכשירים פיננסיים דמויי חוב, נכון למועד פרסומם וכל עוד מידרוג לא שינתה את הדירוג או הפסיקה אותו. פרסומי מידרוג יכולים לכלול גם הערכות המבוססות על מודלים כמותיים של סיכוני אשראי וכן חוות דעת נלוות. דירוגי מידרוג ופרסומיה אינם מהווים הצהרה בדבר נכונותן של עובדות במועד הפרסום או בכלל. מידרוג עושה שימוש בסולמות דירוג לשם מתן חוות דעתה בהתאם להגדרות המפורטות בסולם עצמו. הבחירה בסימול כמשקף את דעתה של מידרוג ביחס לסיכון אשראי משקפת אך ורק הערכה יחסית של סיכון זה. הדירוגים שמנפיקה מידרוג הינם לפי סולם מקומי וככאלה הם מהווים חוות דעת ביחס לסיכוני אשראי של מנפיקים וכן של התחייבות פיננסיות בישראל. דירוגים לפי סולם מקומי אינם מיועדים להשוואה בין מדינות אלא מתייחסים לסיכון אשראי יחסי במדינה מסוימת.
מידרוג מגדירה סיכון אשראי כסיכון לפיו ישות עלולה שלא לעמוד בהתחייבויותיה הפיננסיות החוזיות במועד וכן ההפסד הכספי המשוער במקרה של כשל פירעון. דירוגי מידרוג אינם מתייחסים לכל סיכון אחר, כגון סיכון המתייחס לנזילות, לערך השוק, לשינויים בשערי ריבית, לתנודתיות מחירים או לכל גורם אחר המשפיע על שוק ההון.
הדירוגים המונפקים על ידי מידרוג ו/או פרסומיה אינם מהווים המלצה לרכישה, החזקה ו/או מכירה של אגרות חוב ו/או מכשירים פיננסיים אחרים ו/או כל השקעה אחרת ו/או להימנעות מכל אחת מפעולות אלו. 
הדירוגים המונפקים על ידי מידרוג ו/או פרסומיה אף אינם מהווים ייעוץ השקעות או ייעוץ פיננסי, וכן אין בהם משום התייחסות להתאמה של השקעה מסוימת למשקיע מסוים. מידרוג מנפיקה דירוגים תחת ההנחה שכל העושה שימוש במידע המפורט בהם ובדירוגים, ינקוט זהירות ראויה ויבצע את ההערכות שלו (בעצמו ו/או באמצעות אנשי מקצוע המוסמכים לכך) בדבר הכדאיות של כל השקעה בכל נכס פיננסי שהוא שוקל לרכוש, להחזיק או למכור. כל משקיע צריך להסתייע בייעוץ מקצועי בקשר עם השקעותיו, עם הדין החל על ענייניו ו/או עם כל עניין מקצועי אחר.
מידרוג איננה מעניקה שום אחריות, מפורשת או משתמעת, ביחס לדיוק, להיותו מתאים למועד מסוים, לשלמותו, לסחירותו או להתאמה לכל מטרה שהיא של כל דירוג או חוות דעת אחרת או מידע שנמסר או נוצר על ידי מידרוג בכל דרך ואופן שהוא.
דירוגי מידרוג ופרסומיה אינם מיועדים לשימוש של משקיעים פרטיים ויהיה זה בלתי אחראי ובלתי הולם למשקיע פרטי לעשות שימוש בדירוגים של מידרוג או בפרסומיה בקבלתה של החלטת השקעה על ידו. בכל מקרה של ספק, מן הראוי שיתייעץ עם יועץ פיננסי או מקצועי אחר. 
כל המידע הכלול בדירוגים של מידרוג ו/או בפרסומיה ואשר עליו היא הסתמכה (להלן: "המידע"), נמסר למידרוג על ידי מקורות מידע (לרבות הישות המדורגת) הנחשבים בעיניה לאמינים. מידרוג איננה אחראית לנכונותו של המידע והוא מובא כפי שהוא נמסר על ידי אותם מקורות מידע. מידרוג נוקטת באמצעים סבירים, למיטב הבנתה, כדי שהמידע יהיה באיכות ובהיקף מספקים וממקורות הנחשבים בעיניה לאמינים לרבות מידע שהתקבל מצדדים שלישיים בלתי תלויים, אם וככל שהדבר מתאים. יחד עם זאת, מידרוג איננה גוף המבצע ביקורת ולכן היא איננה יכולה לאמת או לתקף את המידע.
האמור בפרסומיה של מידרוג, למעט כאלה שהוגדרו על ידה במפורש כמתודולוגיות, אינם מהווים חלק ממתודולוגיה על פיה עובדת מידרוג. מידרוג רשאית לסטות מן האמור ב